גחליליות בדרום איטליה

גחליליות בדרום איטליה

הבוקר טסנו לאחור במנהרת הזמן והגענו כעבור שעתיים למאה החמישית לספירה.
האימפריה הרומאית זה עתה קרסה. שבטים גרמנים פלשו לתוכה ובתוכה פושה אלימות, ביזה ושחיתות.
אובדן דרך.
פגשנו את בנדיקטוס מנורסיה שהגיע "מעט לפנינו" לחפש תשובות.
400 שנה שהעולם הפגני אימץ את הנצרות ובכל זאת השחיתות לא פסקה, האלימות, העליבות ובאופק אין תקוה.
כאן במערות סוביאקו הוא מצא את הסוד הגדול לשינוי פני החברה.
בתוך כל היופי הזה, יער העצים, הפריחות, המים הזורמים בעמק והשמש המאירה מעל... ממש כאן הוא פורש להתבודדות וחשיבה, פורש ומחבר את 71 עיקרי תורתו המטיפים לצניעות, אהבה, יושרה ואמונה חזקה באלוהים.
רף גבוה הציב בנדיקטוס, רבים עזבוהו, אך הוא את חותמו השאיר על קירות המערה, באבני המקום הלקוחות מהוילה של הקיסר נירון, מציורי קיר מרהיבים המשופעים במוטיבים יהודיים מהברית הישנה.
בראש המנזר עומד חבר טוב שלי... דום מאוריציו, כבר כמה שנים אמנון ואני בקשר איתן.
שורשיו, הוא טוען, הם יהודיים... הנצרות נשענת על ערכי היהדות, מעריכה אותה כאח גדול, כמצפן.
הביקורים שלנו מרגשים אותו.
הכנסייה שינתה פניה, שואפת לדיאלוג, לפיוס.
אני מלא ההערכה אליכם כעם וכאומה. הוא מתפנה רק בשבילנו.
דום מאוריציו אוצר בתוכו ידע נדיר. זכינו.
אנחנו הולכים אחרי גלימתו המתנפנפת ובתוך צעדים ספורים מדלגים אלף שנה לפנים ולאחור ולכל מקום אליו אנו פונים, עוקב אחרינו ראשו של הקדוש מתיאוס... מביט בנו ככה מלמעלה.
איך ציירו כך? 
אנחנו מנסים להיכנס לנעלי התקופה, לחשוף את השכבות ולחבר את הספור ההיסטורי אלינו.
יצאנו ממנהרת הזמן היישר אל הנוף הפראי, אל דרכיה הצרות של העיר סוביאקו ואל ארוחת הצהרים...