יום ראשון, 25 ביוני 2017

סיור שני למוסקבה וסנט פטרבורג יצא לדרך

"כמה יפה פורח הלילך..." והאשוח התכול והאורטנזות.
מוסקבה פורחת, כמו מריחה מתערובת בשמים משובחת וכרגיל בינות הפרחים זוהרים כיפות הבניינים בצבעי 24 קראט.

בכל רגע מוסיפים כאן דעת המוגשת לתייר בטוב טעם ואסתטיקה.

שלל צבעים, צלילים, תמונות וקולות.
 יצאנו לראות במוסקבה שואו אדיר כמו שרק הרוסים יודעים להרים. שפע של להטוטים, קולות משובחים, תלבושות וחוטי זהב...
אנחנו עושים כיף חיים!

ביקור בבית הכנסת במוסקבה מזמן מפגש נפלא ומלא הומור עם מנהל בית הכנסת, אלכסנדר וולפוביץ'. עם עם מבט חם, חיוך רחב ועיניים מלאות שחוק.

משפחתו שיצאה מתחום המושב באוקראינה, התרחקה מהדת וניהלה במוסקבה אורח חיים חילוני לגמרי. הוא נהג בשנות החמישים, כנער, לפקוד את הרחוב המוביל לבית הכנסת. לקראת חגים ושבתות התגודדו מאות צעירים עם שורשים יהודיים ברחוב, סמוך לבית הכנסת, כחלק ממחאה של צעירים כנגד האיסור של המשטר הסובייטי, לשמירת הדת היהודית.
הוריו כעסו עלי מאד. רק אנשים פרמיטיבים הולכים לבית כנסת. אמא שלו ירדה לחייו כל השנה עם זה. רק ביום כיפור ירדה ממנו ונכנסה בעצמה לבית כנסת להתפלל לעילוי נשמתה של משפחתה שנרצחה בשואה.   
ועוד... 
מספרים שבתקופה הסובייטית היו הרבה בתי כנסת במוסקבה, אך היו עלובים, עניים ומוזנחים מאד.
יום אחד הגיעה משלחת רשמית לביקור וראשי הקהילה היהודית עברו איתם מבית כנסת אחד לשני.
כל בית כנסת היה עלוב יותר מקודמו.
נכנסה המשלחת לאחרון בתי הכנסת והנה הוא יפיפה מטופח נקי ומלא אוצרות.
שאלו:
"של מי בית הכנסת הזה"?
ענה להם המארח: "של הגנבים"
 
נוף, שמים ושפע של מים
 אנחנו בס. פטרבורג- מבלים, לומדים ונהנים מנפלאות העיר.